יום שלישי, 13 בספטמבר 2011

בחוף שלה


יש ים ללא חוף, אך אין חוף ללא ים.
יש גלים שוצפים, מלוחים,
אך אין גלים מתוקים נעימים.

בחוף שלה, אין ים.
יש רק חול, הרבה עפר.
בחוף שלה הפסיעות נמדדות,
יוצרות טביעות עמוקות, מדברות.
אין גלים, לא מלוחים, לא מתוקים.

היא יוצרת טביעת רגל עמוקה
מעורבבת עם עפר ואדמה.
משאירה חותם על נחלתה.
אין ים שימחק טביעה.

פיסת שמים פרושה מעליה
אין שמש ברקיע.
האור מגיע מקצה נשמתה,
מאיר את נחלתה.

דמעותיה מלוחות, זולגות, לא שוצפות.
יוצרות ים ללא גלים.
ים של מים מלוחים.
מתרכזות הדמעות סביב טביעה עמוקה,
נמסות באדמה.

בחוף שלה אין ים.
יש טביעת רגל עמוקה שאולי לא תמחה לעולם.
דמעותיה יוצרות גלים, מתקדמים והולכים,
וטביעת רגל אחת עמוקה,
מטשטשת לאיטה,
דמעות של ים מוחקות חותם.

בחוף שלה אין שמש.
אך אור חזק בוקע מנשמתה,
מפיץ אורו בנחלתה.
בחוף שלה אין ים.
אך יש דמעות שמחקו חותם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה