אין לי כותרת...

חיפשתי את אמפתיה

הפלגתי באוניה לאי שלה,

סובבתי בג'ונגל של רגשות

והיא לא הייתה,

שתיתי ממימי הנתינה

טעמתי את טעם האהבה,

הרחתי באוויר את ריח הדאגה

והיא לא נמצאה,

הם רצו לעזור, שבט התמיכה,

באו עם כוונות טובות

לסייע למצוא אותה,

אך אמפתיה הסתתרה אי שם באי שלה,

באתי בשבילך, לחשתי לתוך הלילה

את, אמפתיה שכל אחד משתוקק לה,

הכיצד אי שלם מתפקד,

כשחלק כה חשוב חסר בו?

דאגה מגיעה מתבוננת בי בעיניים גדולות, עצובות,

הבנה מניחה יד על כתפי הכפופות,

מבוכה משחקת בשולי שמלתה,

ורק אמת עומדת בצד בשתיקה,

אני לוחשת להן תודה,

לכל אותן רגשות,

שסייעו ותמכו ללא לאות,

רגל אחת על מפתן האוניה,

נפנוף קצר לשלום לפני פרידה,

העוגן הותר,

האוניה מפליגה, ואני עומדת מביטה,

על אי רגשות שנהפך להיות לנקודה קטנטנה,

ולפתע, אותה אני רואה,

אלומת אור בודדה מאירה,

היא ניצבת עומדת על ראש המגדל,

ואני לה לוחשת,

מדי מאוחר---