תפילת האילנות

שירת הנשמות

לרגל יום הנישואים,

מוקדש לנתי בעלי היקר!

אור לבן בוהק ומאיר
שבילים מתפצלים נלכדים
ריח פריחת שושנה בין חוחים
קול ציוץ ציפור שיר

הם עומדים, בסוף שבילים
בוהקים, מאירים, טהורים
הילה לבנה מקיפה דמותם
שריקת הרוח מנגנת דומם

נשמה אבודה, חצויה
מרחפת נצמדת לחצי שלה
המולת הדממה נשמעת
נשמה משלימה נשמה

אור בוהק מסנוור את השמש
מאיר מתוכם, שוטף העולם
יד ביד אוחזת נצמדת
שירת נשמתם מתנגנת

לנצח – - -

ולא אמרו

אמרו, אל תבכי בליל כוכבים

כשירח נחבא בין רקיעים.

אל תצמיחי עלי שלכת,

הסתיו כבר פונה ללכת,

ולא אמרו לי, שענן שחור,

מסתיר מאחוריו קרן אור.

אמרו, אל תבכי ביום חורפי,

כשטיפות העצב נוטפות בבכי,

אל תכסי שחור בלבן,

החורף גם הוא יעבור כמותן,

ולא אמרו לי, שטיפה של גשם,

היא בועה של תפילת העלם.

אמרו, תבכי ביום שהוא בוכה,

ביום שלא נרצה שיקרה,

אל תפני לאחור

תני לעתיד מקום,

ולא אמרו, שהשקט צועק ברעם

מחריש דומם הלב.

ואני שותקת לאמת שאומרים

אמרו לי להאמין לחכמים.